משתלת הכפר בע"מ נ' עיריית רמת גן

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 7(א) (1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק") להעברת הדיון בתובענה ייצוגית ובבקשה לאישור תובענה ייצוגית בתיק דנא לבית משפט המחוזי (מרכז) כב' השופטת מ. נד"ב, על מנת שיאוחד עם תובענה ייצוגית קודמת ובקשה לאישור, אשר הוגשו באותו עניין בת"צ 20879-10-11 מוסך פתח-תקווה נגד עיריית פתח-תקווה.

אחד התנאים להעברת הדיון, לפי סעיף 7(א)(1) לחוק הוא שבשתי התובענות הייצוגיות והבקשות לאישור תהיינה שאלות משותפות של עובדה או משפט.

התובענה שבפני עניינה אופן חישוב חיובי ארנונה לגבי חלק שטח הקטן ממ"ר אחד. לטענת המבקשת, תקנה 4 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס"ז -2007 קובעת כי "המועצה רשאית להטיל ארנונה כללית...לכל מטר רבוע". כאשר בפועל, לטענתה, המשיבה מעגלת את חלקי המ"ר כלפי מעלה ומוסיפה שטח לחיוב שלמעשה לא קיים במציאות. על ידי חישוב זה גובה המשיבה תשלומי ארנונה ביתר בגין אותם חלקי מ"ר שלא הגיעו לכדי יחידת חיוב בת מ"ר שלם. נטען כי למשיבה אין סמכות שבדין "לעגל" שטחים ולהוסיף שטח שאינו קיים במציאות לצורך חישוב הארנונה.

לאחר שעיינתי בבקשה הקודמת לאישור שהוגשה לבית משפט מחוזי (מרכז) בת"צ 20879-10-11 מוסך פתח תקווה נגד עיריית פתח-תקווה, שוכנעתי כי עסקינן בתובענה ייצוגית דומה לתובענה נשוא הדיון, כאשר בשתי התובענות הללו נטען כי אין סמכות "לעגל" שטחים דהיינו – חלקי מ"ר לצורך חיוב בארנונה וכי אין סמכות לחייב בתשלום ארנונה בגין חלקי מ"ר (סמ"רים), שכן יחידת החיוב הקטנה ביותר לצורך חישוב החיוב בתשלום ארנונה היא 1 מ"ר כקבוע בתקנות ההסדרים.

ב"כ המשיבה מתנגדת להעברת הדיון בתובענה הייצוגית דנן לבית משפט המחוזי (מרכז) בטענה כי השאלות העומדות לדיון אינן זהות בשתי התובענות הללו.

בתגובת המשיבה נאמר בין היתר כי נושאם של חלק מההליכים הינו "עיגול של כל חלק של מ"ר כלפי מעלה", בעוד שנושאם של ההליכים האחרים הינו "עיגול חלק המ"ר העולה 0.5 מ"ר כלפי מעלה". כאמור עיינתי בשתי התובענות והבקשות לאישור ולא מצאתי כי מדובר בשוני מהותי בין התובענות הללו המצדיק שלא להעביר את הדיון בבקשה לאישור ובתובענה שבפני ולאחד אותו עם תובענה ייצוגית קודמת כמבוקש. השאלה העקרונית הינה זהה וההבדל בין העתירות הינו מינורי בלבד.

עיינתי בהחלטתה של כב' השופטת צ. צפת בת"צ 1952-11-11 מיום 15.04.12, אותה ביקשה המשיבה לצרף ולאמץ, וסבורני כי העניין שנידון בפני כב' השופטת צפת איננו דומה לענייננו. כב' השופטת צפת ציינה כי בפניה נידונה תובענה קודמת דומה, הקודמת אף לתובענה שמתנהלת בבית משפט המחוזי מרכז ועל כן כך נדחתה הבקשה להעברת הדיון. "אין חולק כי תובענה דומה נגד עיריית נס-ציונה ת"צ 21549-05-11 הוגשה ראשונה מבחינה כרונולוגית ונידונה בפני....".

עוד יוער כי מדובר בהחלטה של בית משפט מחוזי והחלטה שכזו איננה משמשת תקדים מחייב, אלא מנחה בלבד.

יודגש כי כוונת המחוקק כפי שעולה מסעיף 7 לחוק, היא שמותב אחד יידרש לשאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות או הזהות לקבוצה הרלוונטית. הן משיקולי יעילות ההליך והן מהטעם של חשש לקביעות סותרות בנוגע לאותה סוגיה העומדת לדיון.

אי לכך ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על העברת התיק דנן כמבוקש לבית המשפט המחוזי (מרכז).

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: